"רבי, אין לי כסף לצרכי השבת! האם תוכל לעזור לי?"
רבי חיים מצנז בחן את האישה שנכנסה לחדרו. הוא הכיר אותה היטב: מדי יום היא עמדה ליד הדוכן בשוק ומכרה תפוחים.
"מה אירע לדוכן התפוחים שלך?" הוא שאל באכפתיות. "האם הוא נסגר, חלילה?"
"לא, רבי" השיבה האישה בצער. "הדוכן עומד על מקומו. אך איש לא קונה ממני תפוחים! אפילו לא קילוגרם אחד!"
"מדוע?" שאל רבי חיים.
"אינני יודעת בעצמי, רבי. אך שמעתי שאומרים שהתפוחים לא טובים!"
רבי חיים קם ממקומו. "הבה ניגש אל השוק" אמר לאישה, "ונראה מה ניתן לעשות."
כשהגיע לשוק הוא בחן את התפוחים. אכן, מראה התפוחים לא היה מרשים למדי ויתכן כי גם טעמם לא היה משהו. אך רבי חיים לא היסס לרגע. הוא התייצב ליד הדוכן והחל לקרוא בקול "תפוחים, תפוחים למכירה! יהודים טובים, בואו לרכוש תפוחים לקראת שבת המלכה!"
תוך זמן קצר חלפה השמועה בעיר: הרב יצא לשוק והחל למכור תפוחים! חיש מהר נהרו למקום אנשים רבים שביקשו לרכוש תפוחים, הסחורה נמכרה ואיננה והאישה הביטה מרוצה על המטבעות שנצברו.
"את רואה?" פנה אליה רבי חיים בחיוך. "הבעיה לא הייתה שלך! התפוחים שלך דווקא טובים מאוד. הם, הקונים לא ידעו זאת..."
